ענייני משפחה וירושה, דיני עבודה (יחסי עבודה אישיים וקיבוציים),
טיפול בהטרדות מיניות ושוויון זכויות, גישור ובוררות, חוזים, משפט פלילי וייצוג נפגעי עבירה,
עתירות מנהליות ובג"צ, נפגעי פעולות איבה, מעמד אישי ואזרחות, משפט אזרחי, מקרקעין.
 
בית השנהב (אגף בי קומה 4), רחוב בית הדפוס 12, גבעת שאול ירושלים 95483
02-6528991/2
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ייצוג צער בעלי חיים במאבקם כנגד צו לצמצום המכלאה והרדמות בע''ח

 
שאלה של חיים
עדיף בכלוב מאשר בהרדמה. אילוסטרציה: רויטרס
עודכן 10:08 09/08/2008
נויה נרדימון
בקרב האחרון בין צער בע"ח ירושלים לוטרינר העירוני, זכתה האגודה בניצחון חשוב: צו ביניים המחזיר לה את כל סמכויותיה. עיריית ירושלים: לומדים את הצו, ונפעל בהתאם
בסוף השבוע שעבר פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לטובת צער בעלי חיים ירושלים, שנאלצו לסגור את שעריהם לאחר שהווטרינר הרשותי של העיר, ד"ר זהר דבורקין, טען כי הצפיפות ותנאי התברואה במקום גובלים בהתעללות. האגודה, שנאבקה בחצי השנה האחרונה על קיומה, הגישה עתירה כנגד החלטתו של דבורקין, בטענה כי הסיבה היחידה למלחמת החורמה נגדה, היא הפיזור הבלתי חוקי של רעל סטריכנין על-ידי השירותים הוטרינרים; רעל זה, לטענת העותרים, גרם למותם של כלבים שהסתובבו ליד מתקני האגודה. בית המשפט קבע כי אין בסיס מוצק לטענותיהם של השירותים הוטרינרים לכנגד האגודה, ואף הדגיש כי המאזן בין צפיפות לשאלת חיים, לא יכול לעמוד על אותו המשקל.

על ארבע
פרסום צו הביניים שביקשה אגודת צער בעלי חיים ירושלים מסמנת, יותר מכל חילופי האשמות בחודשים האחרונים בין הצדדים, על הקרע החמוד בין העירייה לאגודה: בעתירה ביקשה צער בע"ח י-ם להורות על השעייתו המיידית של הווטרינר הרשותי מתפקידו, לאור העובדה כי "הוא עושה שימוש בסמכותו לרעה"; להורות על השבת המצב לקדמותו בכל הקשור לפעילותה של האגודה ובזאת לאפשר לה לקלוט בעלי חיים בכמות על פי שיקול דעתה; לאפשר לה להמשיך לתפקד כתחנת הסגר ולהמשיך לקלוט כלבים מסוכנים; ואחרון לא חביב: הוראה משפטית שתמנע מהוטרינר הרשותי להטריד את האגודה בכל דרך, לרבות עריכת ביקורות בתדירות של אחת ליום. כמו כן, ביקשו העותרים להוציא צו שיאסור על הוטרינר הרשותי להמשיך בשימוש בברעל סטריכנין בתחום איזור התעשייה עטרות.

ביטול הגזירה

פעילה של צער בעלי חיים בבית המחסה. אין למצלומת קשר לכתבה
צילום : צער בע"ח י-ם צו הביניים שזכתה בו האגודה מתייחס, נכון לעכשיו, רק להמשך פועלה. "במקרה שלפנינו, לאור תיחום הבקשה לסעד השני שנתבקש (להורות על השבת המצב לקדמותו) מדובר איפה בבקשה למתן צו מניעה זמני. אין מדובר אם כן בהשבת המצב לקדמותו, אלא בשמירה על המצב טרם ההוראות וההנחיות שהוצאו על ידי הוטרינר הרשותי, וזאת עד לדיון בית המשפט בתוקפן של ההוראות," כתב השופט יעקב צבן בהחלטתו. המתח באגודה רפה מעט, אך הרוחות שם, הם אומרים, רחוקות מאופוריה : "זהו יום גדול לאוהבי בעלי החיים בירושלים," אמר עו"ד אהוד גרין שהגיש ביחד עם עו"ד רועי-גיא גרין את העתירה. "המשמעות של הגזירות שהטיל ד"ר דבורקין הייתה מוות של הרבה מאוד בעלי חיים שננטשו ברחובות כי אנשים נמנעו מלהביא אותם לידיו של דבורקין, בידיעה שלא ייצאו משם בחיים. במשך חודש לא התבצע איסוף של בעלי חיים על-ידי האגודה ובכך למעשה נגרמה גם סכנה לציבור".

"מדובר בחייהם של בעלי חיים"
בנוגע להאשמות בדבר צפיפות ותנאי תברואה ירודים פסק השופט כי: "מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובת האגודה. מדובר במאזן בין נוחות/תברואה/הגיינה של בעלי החיים, לבין שאלת החיים של אותם בעלי חיים. אף המשיבים אינם חולקים על כך כי משמעות חלק מהוראות הווטרינר הרשותי הינו צמצום במספר בעלי החיים המוחזקים במתקני האגודה, צמצום זה כולל גם השמדה. מן העבר השני, המשיבים לא טענו כי תנאי התחזוקה באגודה הנה מציאות חדשה פרי התקופה האחרונה, במובן זה שנוצר צורך דחוף לרפא את הפגם, צורך שריפויו אינו יכול להידחות[...] בסופו של יום מדובר בחייהם של בעלי חיים [...] ". גרין מברך על כך שהשופט מצא לנכון לציין את עניין החיים "הצפופים" לעומת האלטרנטיבה האכזרית: "אני מאוד שמח שבית המשפט קיבל את העמדה שלנו וקבע שהטיעונים של צפיפות הם קלושים וזו בטח לא סיבה לדון את בעלי החיים למוות. בנוסף, השופט ציין כי זה לא מצב שבו התנאים הורעו. נכון שדבורקין בנה לעצמו ארמון מפואר בעלות של מיליוני שקלים, שמנוצל ברובו למשרדים ולא לאיכלוס בעלי חיים, והם לא יוצאים משם חיים. דווקא הוא, הוטרינר העירוני שמתוקף תפקידו צריך לעודד אימוצים ולשתף פעולה עם האגודה, יוצא נגד בעלי החיים".

סיבוב שני
מתוך החלטת ביהמ"ש: אף המשיבים אינם חולקים על כך כי משמעות חלק מהוראות הווטרינר הרשותי הינו צמצום במספר בע"ח המוחזקים במתקני האגודה, צמצום זה כולל גם השמדה אך נראה שהסיפור עוד לא נגמר.
גרין מספר כי השירותים הוטרינרים בירושלים לא מרפים, ומחפשים, בימים אלו, דרך להגיש תלונות ליחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות. "ד"ר שליו עינב, שעבד בזמנו באגודה וכיום עובד בשירותים הוטרינרים, מזמין אליו עובדים ועורך חקירות כדי למצוא אם בשבע השנים האחרונות היה איזה כלב 'שלא הוציאו לו קרציה'. הם מגישים תלונות שווא על מקרים שלא היו ולא נבראו". אחת התלונות שהוגשו, לדבריו של גרין, היא עיוות עדותו של וטרינר שעבד באגודה וראה כלב ששברו לו את הצלעות. "לצב"ח באמת הגיע כלב עם צלעות שבורות, אבל בשירותים הוטרינרים החליטו שלפי הזוית של הבעיטה, נראה שאחד העובדים עשה זאת. זו פשוט עלילת דם". במקרה אחר, נחקרה אחת הוטרינריות שטיפלה בכלב שהגיע מהרשות הפלסטינאית וד"ר ברק טיפלה בו ביחד, אך לדבריו של גרין: "את זה שגם הוא טיפל בכלב, שלא ברור בכלל למה אי אפשר לטפל בכלב שהגיע מהרשות, הוא לא ציין בתלונה".

משרד החקלאות דוחה את טענותיו של עו"ד גרין ומכחיש את מעורבתה של יחידת פיצו"ח: "משרד החקלאות לא מהווה צד בעניין. יחידת הפיצו"ח לא מעורבת בחקירות שמנהלים השירותים הוטרינרים בירושלים. החקירה היחידה, שכן התנהלה, הייתה החקירה בנוגע לכלב שהגיע מהרשות אבל אך ורק בעניין של ייבוא וייצוא".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: " עיריית ירושלים לומדת את החלטת בית המשפט ותפעל בהתאם"